ש"י עגנון - בעברית

פעמים רבות שמות הדמויות אצל עגנון מחביאים משמעות עמוקה. לעתים הם מסגירים מה עגנון חושב על הדמות. פעמים אחרות הם נושאים עולם של הקשרים לתוך הסיפור. בפרק נדרוש בשמות של כמה מהדמויות הבלתי נשכחות של עגנון. לכל הסיפורים הנזכרים בפרק הוקדשו בעבר פרקים שלמים בפודקאסט.

בסיפור האלגורי הקצר "הסייף" הגיבור מקבל מבקרת מסתורית ומיד אחר כך רוכש סייף בחנות עתיקות. כיצד שני הארועים האלה קשורים, וכיצד הם מתקשרים לפרויד ולנביא ישעיה

ויכוח תלמודי בין שני תלמידי חכמים חושף שהתווית והמעמד חשובים לא פחות מהתוכן. כך בעיירה, בתלמוד, וכמו כן, במפתיע, במעמקי השיטה המדעית בימינו אנו

הנדח הוא סיפור קצר ובו האיבה בין החסידים למתנגדים מניעה שרשרת של מעשים ותגובות המטיחים יהודי ביהודי. החסידות ונטייתה למיסטיקה ולקבלה, מצד אחד, והשמרנות, ונטייתה לפלפול תורני, מהצד השני, נלחמות זו בזו על חיי הקהילה ועל נשמות גיבורי הסיפור. www.agnoninhebrew.com

אחות, סיפור קצר בקובץ "על כפות המנעול". בשלושה עמודים קצרים יש יותר מחמישים אזכורים תנכיים המגלים רובדים נסתרים בסיפור ובנפשו של הגיבור

הרופא וגרושתו הוא סיפור קצר החותם את הקובץ "על כפות המנעול" של עגנון, העוסק ברובו ביחסי גבר ואישה. זהו סיפור על אהבה ההופכת לקיבעון הרסני. ביחד עם גלית רוזנברג-נעים - אוהבת עגנון ומטפלת קלינית - ננסה להבין את נפשו של הרופא, המספר וגיבור הסיפור. ננסה להסביר את ההתאהבות המהירה שלו בדינה, ואת הכפיתיות המאמללת אותו ואת כל סביבתו

סיפור קצר שהתפרסם בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ומהווה גם, אבל לא רק, אלגוריה על יחסי עם ישראל והגויים.

סיפורון קצרצר של עגנון על המאבק על ההתיישבות בארץ ישראל

סיפור קצר המופיע בקובץ סיפורי אהבים של עגנון, המספר על קורותיהם של טוני ומיכאל הרטמן. הסיפור נפתח ברגע הגירושים ומוליך אותנו משם במסע מפתיע ומרגש. הסיפור התפרסם בקובץ "על כפות המנעול" שהתפרסם בהוצאת שוקן.

טרגדיה היא ז'אנר ספרותי שהומצא ושוכלל ביוון הקדומה. בספרות העברית הוא הרבה פחות נפוץ. ש"י עגנון כתב בגיל 22 את "והיה העקוב למישור", יצירה טרגית קלאסית עם אופי יהודי מאוד, ובכך ייסד את ז'אנר הטרגדיה היהודית. אלבר קאמי, סופר ופילוסוף צרפתי בן המאה ה-20, ממקד עבורנו ביצירתו "המיתוס של סיזיפוס" את מהות הטרגדיה ואת האופטימיות הבוקעת ממנה. נצביע על קשרים מפתיעים בין יצירתו של עגנון לקלאסיקות היווניות ולקריאה המודרנית שלהן. ״והיה העקוב למישור״ התפרסם בקובץ "אלו ואלו" בהוצאת שוקן.

בפרק זה נשלים את סיפורם של תרצה, עקביה מזל, מינטשי גוטליב ושאר הגיבורים של "בדמי ימיה". בפרק הקודם למדנו, בדרכים עקלקלות, על משולש האהבה הטרגי שקרה בדור הקודם. ברית של אהבה אמיתית הופרה, ומותה של לאה מערער את הסטטוס קוו. בחלק השני, תרצה, המספרת, לוקחת את הדברים לידיה ״בדמי ימיה״ הוא הסיפור הפותח את הקובץ ״על כפות המנעול״ שהתפרסם בהוצאת שוקן.

מוורנר פרנהיים בוינה של המאה העשרים ועד אודיסאוס של המאה ה-7 לפני הספירה, בין צרפת לקוריאה, הסיפור האנושי הוא אותו. גבר עוזב את ביתו ואת משפחתו. גבר יוצא למלחמה, להרפתקה, לסבל ולייסורים. גבר חוזר הביתה. מה שמחכה לו שם יכול להיות מאוד שונה ממה שהוא עזב מאחוריו וממה שהמשיך לחיות ברוחו. למה שקורה כשהגבר הזה חוזר הביתה, לכך מוקדש הפרק הזה.

בסיפור אגדת הסופר נתוודע לזוג רפאל ומרים, זוג אידילי שמתמודד מול אתגרים קשים. מהתחלה שנראית כסיפור יראים, העלילה הולכת ומתפתחת וצוברת גוונים מיסטים וסוריאליסטים. זהו אחד הסיפורים החזקים ביותר של עגנון, עם דמויות בלתי נשכחות ואמירות ביקורתיות כלפי האמונה והאמנות. הסיפור במלואו נמצא בכרך "אלו ואלו" בהוצאת שוקן.

סיפור קצר של עגנון על הבחירה המוסרית בחיים, מוצגת דרך נדל״ן תל אביבי. הגיבור, בן דמותו של עגנון, ניצב בפני בחירה בין דירה מהגיהנום לבין מגורים במה שנראה כגן עדן של ממש. אולם לבחירה הזו יש מורכבות לא צפויה, שדרכה עגנון משתף אותנו באמירה מוסרית לגבי החיים עצמם. התיאורים החדים ומשעשעים, שחלקם נראים מאוד רלוונטיים לכל מי שמחפש דירה להשכרה בתל אביב של ימינו, הופכים את הסיפור הזה לפנינה של ממש. מדירה לדירה הוא סיפור קצר, חלק מסדרה של 20 סיפורים סוריאליסטיים המהווים את הקובץ ״ספר המעשים״ שהתפרסם במלואו בכרך ״סמוך ונראה״ על ידי הוצאת שוקן.

עגונות הוא הסיפור הראשון שפרסם ש"י עגנון, ומקפל בתוכו רבים מהנושאים אותם עגנון יחקור בכל יצירתו. נפגוש כאן לא רק אחד כי אם סדרה של משולשי אהבה ״שבורים״, כל אחד מהם מאמלל את נושאיו בדרך ייחודית משלו. כשקוראים את עגונות יש הרגשה מיוחדת - זה לא רק סיפור יפהפה; זוהי גם לידתה של הקריירה הספרותית של עגנון. פרסום עגונות, התגובות שקיבל, ואני מניח גם ששביעות הרצון של עגנון מהיצירה, כל אלה שכנעו אותו סופית שיצירה ספרותית היא באמת היעוד שלו. הוא שינה את שמו לעגנון - עד כדי כך הסיפור הזה היה משמעותי בשבילו - וחייו לא נראו שוב אותו דבר. עגונות הודפס בכרך ״אלו ואלו״ בהוצאת שוקן.

״בדמי ימיה״ הוא אחד הסיפורים האינטימיים ביותר של עגנון. למרות שהמספר הוא מספרת, והיא מדברת בשפה מליצית ותנכית שונה מאוד משפת הדיבור של עגנון, אי אפשר לטעות בהזדהות העמוקה שלו עם תרצה, גיבורת הסיפור. ״בדמי ימיה״ מספר שני סיפורי אהבה חוצי דורות, סיפורי אהבה שבורים המנסים לתקן קלקולים עמוקים בהצלחה חלקית. ואולי לא? גיבורי הסיפור הזה, ביחוד תרצה ועקביה מזל, הם גיבורים אייקוניים של הספרות העברית, והם מבליחים מדי פעם בסיפורים אחרים של עגנון, כאילו שהם דמויות שרירות וקיימות ביקום שברא לעצמו עגנון בראשו. ״בדמי ימיה״ הוא הסיפור הפותח את הקובץ ״על כפות המנעול״ שהתפרסם בהוצאת שוקן.

יצחק קומר הוא הגיבור של הרומן ״תמול שלשום״. ממושבו בערבות מזרח אירופה הוא חולם על ארץ ישראל, המקום שישחרר אותו מכבלי ההיסטוריה ויהפוך אותו מחנווני זעיר ומפוחד לאיכר מסוקס. ״תמול שלשום״, על כל ארבעת חלקיו וארבע מאות העמודים שלו, מסביר שזה בעצם לא כל כך פשוט. אבל בפרק זה של הפודקאסט אנחנו עדיין בשלב החלומות. בכמה עמודים עגנון מספר לנו על חקלאות מקראית ועל ציונות מודרנית, ופותח לנו פתח מזמין לרומן הגדול של ראשית הציונות. ״תמול שלשום״ התפרסם בהוצאת שוקן.

״חולדה ובור״ היא אגדה עתיקה מזמן התלמוד. עם הזמן היא הפכה לאחת המייצגות של החשיבות של שמירת אמונים לשבועה והבטחה בין בני זוג. להפרת הבטחה יש משמעות קוסמית; היא פעולה נגד הסדר האלוהי. והתוצאות - בהתאם. בפרק קצר זה של הפודקאסט נספר את האגדה ״חולדה ובור״, ונראה איך היא מופיעה באופן חבוי בשני סיפורים ידועים של עגנון - תהילה ושבועת אמונים. כמובן, יש בכל אחד מהסיפורים הרבה יותר מ״חולדה ובור״. יש בהם דמויות אייקוניות ואירועים מסתוריים. אבל הפרת שבועת האמונים, ותוצאות ההפרה, הן מרכיב דומיננטי גם פה וגם ביצירות אחרות של עגנון. תהילה ושבועת אמונים שניהם הודפסו בכרך ״עד הנה״ שיצא לאור בהוצאת שוקן.

״סיפור פשוט״ מתאר משולש רומנטי, טרגי לעיתים, בין הירשל, בנה חלש האופי של אם דומיננטית, לבין בלומה, האקסית המיתולוגית, ומינה, אשתו. גבר הנקרע בין אם ובין שתי נשים. נדמה שראינו את הסרט הזה כבר מיליון פעם. אבל אך פעם לא ראינו אותו ברגישות ובסיבוך ובהפתעה כמו ברומן סיפור פשוט. בפרק זה של הפודקאסט נתוודע למזימותיה של צירל, האמא. היא מתמרנת את כל משתתפי המשולש הזה כדי להשיג את התוצאה הרצויה של שידוך ראוי בעיניה. אבל אין אומן שרחוק מבאנאליות יותר מאשר עגנון. והמשולש הקלאסי הזה, והאם המתמרנת, משיגים תוצאה מפתיעה מאוד. ״סיפור פשוט״ נכלל בכרך ״על כפות המנעול״ שנדפס בהוצאת שוקן.

פרק ה׳ של שיר השירים מספר בכמה פסוקים יפהפיים על אהבה לא ממומשת בין איש ואישה. מתוך הפרק הזה עגנון אימץ את השם ״על כפות המנעול״ לכרך סיפורי האהבה שלו. ״סיפור פשוט״ מתאר משולש רומנטי, טרגי לעיתים, בין הירשל, בנה חלש האופי של אם דומיננטית, לבין בלומה, האקסית המיתולוגית, ומינה, אשתו. גבר הנקרע בין אם ובין שתי נשים. נדמה שראינו את הסרט הזה כבר מיליון פעם. אבל אך פעם לא ראינו אותו ברגישות ובסיבוך ובהפתעה כמו ברומן סיפור פשוט. בפרק זה של הפודקאסט נקרא רק דף אחד מתוך הרומן, ונראה איך עגנון מכניס לכאן את על המטען של שיר השירים. זו באמת יצירת מופת. ״סיפור פשוט״ נכלל בכרך ״על כפות המנעול״ שנדפס בהוצאת שוקן.

סיפור קצר, קצרצר, על שלוש אחיות תופרות. דרכו נגלה מה חושב עגנון על מגבלות כוחו של היוצר, האנושי והאלוהי כאחד. הסיפור "שלוש אחיות" נמצא בקובץ "אלו ואלו" שיצא בהוצאת שוקן